יוסף באו הפיח רוח חיים באותיות העבריות - בעיצוב הגופנים ובתנועתיות בעזרת אנימציה באו לא השתמש בגופנים קיימים אלא עיצב גופנים ייחודים ומקוריים חדשים וידע כיצד להעביר את האוירה לכל סרט, פרסומת ועבודה גרפית שיצר. לדוגמא בסרט "סלאח שבתי" הוא עיצב כותרות בסגנון מזרחי המאפיין את הסרט. לסרטי קומדיה עיצב גופנים עליזים כמו "חבורה שכזאת", "השכונה שלנו" ו"תעלת בלאומיך" שמעוצב בצורת גל. לסרטי דרמה עיצב גופנים רציניים כמו "הם היו עשרה" ו"עמוד האש". המוטו שלו היה: "מה שאתה רואה, תעשה שונה" וכך עיצב את הגופנים שלו. הוא לקח לוגו פשוט כמו של סרטי יהל שהיה קו אנכי וקו מאוזן והפך קווים אלה להיות חלק מאופי הפרסומת. יוסף עבד בהרבה תחומים ולכל תחום יצר כרטיס ביקור שונה. באחד מכרטיסי הביקור שעיצב עבור אולפן האנימציה שהקים בעצמו, האותיות נראות בתנועה. באו עיצב כותרות לסרטים באנימציה, כמו בסרט "ניני" וגם בתשדירי שרות שיצר עבור הטלוויזיה כגון "שיטת הניקוד פועלת", "הכן רכבך לחורף" ועוד. חברת הפרסום א.ד.מטלון היתה החברה הראשונה שהלוגו שלה היה באנימציה והוא עדיין מופיע בבתי הקולנוע. באו גם עיצב את הלוגו של "חדשות גבע" ו"חדשות כרמל" והם עבדו בשיתוף פעולה אתו. באו עיצב עבורם את הכותרות לסרטים והם פיתחו עבורו את הסרטים אותם יצר. הם רצו לפתוח יחד אולפן לסרטים מצוירים בשם "באוגבע" אבל מכיוון שיוסף עבד עבור המוסד, שב"כ ואמ"ן הם לא הרשו לו מכיוון שעבודתו היתה מאד מסווגת. בין יתר עבודותיו עבורם הוא גם יצר סרטים מצוירים שעד היום אי אפשר לראות אותם. זאת הסיבה שפתח אולפן לסרטים מצוירים בכוחות עצמו בסטודיו שלו. באו עיצב את הכותרות לסרטים עם שמות השחקנים, הבמאי, מפיק וכו' אבל לאחד השותפים בסרט הוא לא עשה כותרת - ליוסף באו. הוא רק שילב את הלוגו שלו כסימן מסתורי בסוף הכותרות ומי שלא הכיר את הלוגו אפילו לא שם לב אליו. הוא גם עיצב כריכות לספרים כאשר שם דגש על האותיות בכדי שישקפו את תוכן הספר. כמו לדוגמא ספר הבדיחות שלו - "ההוכחה" או "שנות תרצ"ח" - זכרונותיו מהשואה. הוא גם עיצב כריכות לספרים של סופרים אחרים ותמיד עיצב גופן מיוחד עבור כל ספר. הוא גם עיצב גופנים באנגלית. ישנם כבר כמה גופנים שלו למכירה - "יוסף באו", "רבקה באו", "צלילה באו" ו"יוסף באו- כתב יד".
יוסף באו הפיח רוח חיים באותיות העבריות - בעיצוב הגופנים ובתנועתיות בעזרת אנימציה באו לא השתמש בגופנים קיימים אלא עיצב גופנים ייחודים ומקוריים חדשים וידע כיצד להעביר את האוירה לכל סרט, פרסומת ועבודה גרפית שיצר. לדוגמא בסרט "סלאח שבתי" הוא עיצב כותרות בסגנון מזרחי המאפיין את הסרט. לסרטי קומדיה עיצב גופנים עליזים כמו "חבורה שכזאת", "השכונה שלנו" ו"תעלת בלאומיך" שמעוצב בצורת גל. לסרטי דרמה עיצב גופנים רציניים כמו "הם היו עשרה" ו"עמוד האש". המוטו שלו היה: "מה שאתה רואה, תעשה שונה" וכך עיצב את הגופנים שלו. הוא לקח לוגו פשוט כמו של סרטי יהל שהיה קו אנכי וקו מאוזן והפך קווים אלה להיות חלק מאופי הפרסומת. יוסף עבד בהרבה תחומים ולכל תחום יצר כרטיס ביקור שונה. באחד מכרטיסי הביקור שעיצב עבור אולפן האנימציה שהקים בעצמו, האותיות נראות בתנועה. באו עיצב כותרות לסרטים באנימציה, כמו בסרט "ניני" וגם בתשדירי שרות שיצר עבור הטלוויזיה כגון "שיטת הניקוד פועלת", "הכן רכבך לחורף" ועוד. חברת הפרסום א.ד.מטלון היתה החברה הראשונה שהלוגו שלה היה באנימציה והוא עדיין מופיע בבתי הקולנוע. באו גם עיצב את הלוגו של "חדשות גבע" ו"חדשות כרמל" והם עבדו בשיתוף פעולה אתו. באו עיצב עבורם את הכותרות לסרטים והם פיתחו עבורו את הסרטים אותם יצר. הם רצו לפתוח יחד אולפן לסרטים מצוירים בשם "באוגבע" אבל מכיוון שיוסף עבד עבור המוסד, שב"כ ואמ"ן הם לא הרשו לו מכיוון שעבודתו היתה מאד מסווגת. בין יתר עבודותיו עבורם הוא גם יצר סרטים מצוירים שעד היום אי אפשר לראות אותם. זאת הסיבה שפתח אולפן לסרטים מצוירים בכוחות עצמו בסטודיו שלו. באו עיצב את הכותרות לסרטים עם שמות השחקנים, הבמאי, מפיק וכו' אבל לאחד השותפים בסרט הוא לא עשה כותרת - ליוסף באו. הוא רק שילב את הלוגו שלו כסימן מסתורי בסוף הכותרות ומי שלא הכיר את הלוגו אפילו לא שם לב אליו. הוא גם עיצב כריכות לספרים כאשר שם דגש על האותיות בכדי שישקפו את תוכן הספר. כמו לדוגמא ספר הבדיחות שלו - "ההוכחה" או "שנות תרצ"ח" - זכרונותיו מהשואה. הוא גם עיצב כריכות לספרים של סופרים אחרים ותמיד עיצב גופן מיוחד עבור כל ספר. הוא גם עיצב גופנים באנגלית. ישנם כבר כמה גופנים שלו למכירה - "יוסף באו", "רבקה באו", "צלילה באו" ו"יוסף באו- כתב יד".